#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנה. מה הטעם להחשיב ציצית כמצות עשה שהזמן גרמא? 	"כתבו התוס' (ד""ה ותפילין) דאתיא כר""ש דס""ל דלילה לאו זמן ציצית והקשו דכמו שכסות לילה פטורה כשהוא לובשה ביום ה""נ כסות יום שלבשה בלילה חייבת בציצית וא""כ מדוע נחשבת זמן גרמא שהרי חייבת בין ביום ובין בלילה ותירץ ר""י כיון שחיובו תלי במה שהזמן גרם לבישתה ביום יש לה ליחשב זמן גרמא שזמן לבישתה גורם החיוב <sup>סו</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סו.  והר""ן כתב  (בד""ה ומיהו)  דאע""ג דכסות לילה ביום נמי פטור אפ""ה כסות יום בלילה פטור, דלעולם לא מחייב עד דאיכא תרתי כסות המיוחד לראיה ובזמן ראיה דקרא דוראיתם הכי משמע ומש""ה כסות לילה כיון שאינו מיוחד לראיה פטור אפילו ביום וכסות יום נמי בלילה דלאו שעת ראיה היא פטור, ושפיר הוה מצות עשה שהזמן גרמא.</span>"	קידושין תוס' לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קנו. מה הנפק""מ לנשים שמעקה היא מצות עשה שלא הזמן גרמא הרי הן חייבות כיון שיש בכך לאו? "	"תירץ ר""י (תוד""ה מעקה) שיש מקרים שיש עשה בלא לאו אם היה בדעתו לעשות מעקה ולאחר שבנאו נמלך או שעשה ונפל. וי""מ שיש נפקותא כשיהיה לאשה לקיים מצות עשה שאם היו חייבות בעשה דמעקה לא ידחה העשה לא תעשה ועשה אבל כיון שהן פטורות יבוא העשה וידחה את הלאו. והר""ר יוסף מא""י הקשה על פירוש זה דעשה שיש עמו לאו אף הלאו אלים ולא דחי ליה עשה אף אם זה היה עשה שאין הזמן גרמא שנשים פטורות בו <sup>סז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סז.  והר""ן כתב  (בד""ה ולדידי)  שכל שבנה על מנת שלא לעשות מעקה עובר משום לא תשים דמים ואע""פ כן מיחייב אח""כ לעשות מעקה ונמצא שאין הלאו והעשה באים כאחד ויש נפק""מ אם חייבת בעשה זה או לא.</span>"	קידושין תוס' לד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנז. מדוע צריך פסוק בסוכה ובראיה לפטור נשים והרי הן מצוות שהזמן גרמא? 	"צריך פסוק שנשים פטורות מסוכה לאביי דסד""א הואיל דכתיב בסוכות תשבו, תשבו כעין תדורו, מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו. ולרבא דסד""א נילף חמשה עשר חמשה עשר מחג המצות מה להלן נשים חייבות אף כאן נשים חייבות.<br>צריך פסוק שנשים פטורות מראיה דסד""א נילף ראיה ראיה מהקהל מה התם נשים חייבות אף כאן נשים חייבות."	קידושין לד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנח. מדוע הקשתה הגמ' שנלמד שנשים פטורות ממצות עשה שלא הזמן גרמא מתלמוד תורה ולא נלמד שחייבות ממורא, והרי כל היכא דאיכא לאקושי לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן? 	"אמר הר""ם (תוד""ה ונילף) דמסתברא דמת""ת איכא טפי למילף כיון דאשכחן דנשים פטורות ממצוה יקרה וחביבה כת""ת דין הוא שיהיו פטורות בכל השאר שלא הזמן גרמא. עי""ל דסברא הוא למילף טפי מת""ת ממורא דשאני אב ואם שהוקש כבודם לכבוד המקום ואין למילף שאר מצוות מינה. ועי""ל דאין סברא לומר נילף ממורא, דמורא נמי לפעמים דאינה חייבת היכא דרשות אחרים עליה."	קידושין תוס' לד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קנט. מהמתבאר בסוגיין 1) אלו מצות עשה שהזמן גרמא שנשים חייבות (3) ואיזו מחלוקת אם חייבות 2) אלו מצות עשה שלא הזמן גרמא שנשים פטורות (2) ואיזו מחלוקת אם הן פטורות 3) אלו מצות מחלוקת אם תלויות בזמן? 	"1) מצה והקהל מצות עשה שהזמן גרמא ונשים חייבות. וכתבו התוס' (לה, א ד""ה משום) דה""ה קידוש היום <sup>סח</sup>. ושמחה היא מחלוקת אביי וסתמא דגמרא אם חייבת.<br>2) תלמוד תורה ופדיון הבן מצות עשה שלא הזמן גרמא ונשים פטורות. פריה ורביה לרבנן פטורה ולריב""ב חייבת.<br>3) בציצית ותפילין [ומילה (כט, א תוד""ה אותו)] מחלוקת תנאים אם תלויות בזמן.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>סח.  והר""ן  (ד""ה ואי)  כתב שבכל מלאכות שבת ויו""ט איכא לא תעשה ועשה ואחד האנשים ואחד הנשים שוים בדבר, עכ""ל אבל התוס' חולקים שאין האשה חייבת בעשה של מלאכות שבת ויו""ט דהוי זמן גרמא וכמבואר בדבריהם לד,א סוד""ה מעקה.</span>"	קידושין לד. - לה: ותוס'		
